עם סגולה?
כן, בהחלט עם סגולה.
לפני כשבוע היה לי ויכוח עם מורה ליוגה. כל עוד לא נגענו בנקודה הכואבת של ההבדל בין התורה לבין שיטות הגויים, הכל היה בסדר. אבל מה גדולה היתה הזעקה כשהתחלתי להצביע על ההבדלים העקרוניים..
הויכוח עזר לי רבות מאוחר יותר כשחשבתי על הדברים ביני לבין עצמי. כיהודי מאמין, מבחינתי התורה ירדה במעמד הר סיני. אם הייתי אני אומר על עצמי שאני עם סגולה, הרי שהיה זה מצידי עניין של גבהות לב. אבל מבחינתי מי שאמר את זה היה השם יתברך. השם גם אמר עוד כמה דברים באותה הזדמנות. מצוות עשה ולא תעשה...
מה זה בעצם "עם סגולה"?
רשי אומר שמדובר באוצר אבל אפילו הוא לא מפרט. בעצם אנחנו לא באמת יודעים מהי אותה סגולה. לעומת זאת אנחנו יודעים שמה שמצופה מאיתנו הוא ללמוד תורה ולקיים את המצוות. מבחינתי עניין "עם סגולה" הוא לא עניין של גבהות לב אלא להיפך. מצופה מאיתנו להיות עירניים האם אנחנו עושים כל מאמץ כדי ליישר קו עם אותה סגולה. לנו אין זכות יתר לנהוג בצורה שעומדת בניגוד לתורה ולסגולה. הסגולה הזו היא אחריות מהמעלה הראשונה.
מי לא נתקל ביהודי שמתנהג בצורה לא ראויה רחמנה לצלן. העניין כואב אפילו יותר כאשר אנחנו יודעים שהשם לא דורש מאיתנו שום דבר שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. אם רק היינו מבינים זאת ומבקשים ממנו סיוע לעשות את רצונו, איזה עולם מתוקן היה לנו!!
את התפקיד הזה שהונחת עלינו, עם סגולה, אנחנו יכולים לקבל כעול, להתכחש לו או לקבל אותו בשמחה ואהבה. או כפי שניסחו זאת חז"ל בצורה המדוייקת והמופלאה שמאפיינת אותם: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
להיות עם סגולה זה עניין מחייב. לא דבר מאד מפתה בעולם ששם לעצמו את הסיסמא "הכל מותר" ו"איש(!) באמונתו יחיה". כמה קשה לגדור גדרים, להאמין בדברים שעל פניהם עומדים בניגוד לשכל הישר, להיות "תמים עם ה' אלקיך"...
מנגד, האם יש סיפוק גדול יותר מאשר עשיית רצונו באהבה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה