אשרינו!

בס"ד

עבר המון זמן מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה.

בעקבות פוסט של רן ובר החלטתי שהגיע הזמן לחזור לכתוב.

הגיע הזמן לכתוב דוגרי על החזרה שלי בתשובה, על ההתלבטויות בדרך, ועל הדרך בכלל שמה לעשות לא ממש, איך לומר סטנדרטית.

האמת שבמקום שבו אני נמצא, אני מבין את כל הצדדים. חילונים, דתיים, חרדים, רוחניים, ומאותה הסיבה בדיוק, אני גם חוטף אש מכל הכיוונים וכשכואב לצד אחד אז גם לי כואב.

קצת מזכיר לי את העובדה שאני חצי אמריקאי וחצי מרוקאי. זה מקנה לי את הזכות להיעלב מכל הבדיחות...:)

בתור מי שהתנסה בלא מעט שיטות רוחניות, אני יכול להגיד שכחוזר בתשובה זה קצת כמו להיות נשוך על ידי נחש והארס אף פעם לא עוזב לגמרי. מורים רוחניים לעבודה זרה קופצים לבקר אותי מידי פעם עם "חומרים" מפתים. השאלה הקריטית מבחינתי היא לא אם להתמודד עם זה אלא איך להתמודד ולא לצאת בשן ועין.

אין ספק שרבנו (כן כן נחמן מברסלב), עוזר לי לא מעט. למרות שהרבה אני בטח לא מבין בתורות שלו, הוא נוגע במיתרים סמויים שגורמים לי לחזור הביתה.

הייתה לי זכות ב"ה שאשתי הצטרפה אלי למסע הזה ליהדות, דבר שמעולם לא ממש קרה כשלמדתי מדיטציות שונות. משהו נפתח בשנינו שבפעם הראשונה גרם לנו להבין שהדרך הרוחנית היא פרוייקט משותף של שנינו ושל הצאצאים שבינינו.

בשלוש השנים שעברו מאז שהתחלנו את התהליך, חווינו אורות גדולים כמו גם נפילות עצומות שלא ידענו אם אי פעם נקום מהן, אבל בחסדי השם קמנו והמשכנו הלאה.

אני מאמין שאחד הגורמים העיקריים לחוסן שלנו בתהליך היה שהכנסנו את השם יתברך לבית כשותף לכל דבר. פשוט התחלנו לדבר עליו ואתו בנוכחות הילדים ושלא בנוכחותם. בכל נטל וכל התמודדות שלנו ושל כתפינו הדלות, שיתפנו אותו. התייעצנו אתו. וכמובן הצדיק ממלא את חיינו בעצותיו המעשיות.

המסע שלנו מתרחש בתוככי החברה החילונית (עוד לא מצאנו בלבנו אומץ לשלוח את הילדים למסגרות דתיות). ובכל זאת אנחנו מוקפים גם בחוזרים בתשובה כמונו וגם בדתיים וחרדים מבטן ומלידה. החוויה הזו מאפשרת לנו לראות חלקים נרחבים מהתמונה ויותר מכך, היא גורמת לנו לחוש הזדהות עם כל החלקים.

התקווה שלי בפרסום הבלוג הזה היא לחלוק איתכם את הדרך המופלאה שאני עובר כולל הקשיים וההתלבטויות ועם כמה שפחות צנזורה מתוך תקווה לגלות יחד אתכם ועם התגובות שלכם מה שרבנו אמר שלכל יהודי יש חלק מה שאין לחבירו ועל ידי ההתקשרות בינינו כאן בבלוג נזכה להעשיר אחד את השני.

אשמח לכל סוג של תגובה גם אם קשה. אני מאמין שתגובות מעין אלו מביאות אותנו למלאכת בירורים קדושה.

עם סגולה?



כן, בהחלט עם סגולה.



לפני כשבוע היה לי ויכוח עם מורה ליוגה. כל עוד לא נגענו בנקודה הכואבת של ההבדל בין התורה לבין שיטות הגויים, הכל היה בסדר. אבל מה גדולה היתה הזעקה כשהתחלתי להצביע על ההבדלים העקרוניים..



הויכוח עזר לי רבות מאוחר יותר כשחשבתי על הדברים ביני לבין עצמי. כיהודי מאמין, מבחינתי התורה ירדה במעמד הר סיני. אם הייתי אני אומר על עצמי שאני עם סגולה, הרי שהיה זה מצידי עניין של גבהות לב. אבל מבחינתי מי שאמר את זה היה השם יתברך. השם גם אמר עוד כמה דברים באותה הזדמנות. מצוות עשה ולא תעשה...



מה זה בעצם "עם סגולה"?

רשי אומר שמדובר באוצר אבל אפילו הוא לא מפרט. בעצם אנחנו לא באמת יודעים מהי אותה סגולה. לעומת זאת אנחנו יודעים שמה שמצופה מאיתנו הוא ללמוד תורה ולקיים את המצוות. מבחינתי עניין "עם סגולה" הוא לא עניין של גבהות לב אלא להיפך. מצופה מאיתנו להיות עירניים האם אנחנו עושים כל מאמץ כדי ליישר קו עם אותה סגולה. לנו אין זכות יתר לנהוג בצורה שעומדת בניגוד לתורה ולסגולה. הסגולה הזו היא אחריות מהמעלה הראשונה.



מי לא נתקל ביהודי שמתנהג בצורה לא ראויה רחמנה לצלן. העניין כואב אפילו יותר כאשר אנחנו יודעים שהשם לא דורש מאיתנו שום דבר שאנחנו לא יכולים לעמוד בו. אם רק היינו מבינים זאת ומבקשים ממנו סיוע לעשות את רצונו, איזה עולם מתוקן היה לנו!!



את התפקיד הזה שהונחת עלינו, עם סגולה, אנחנו יכולים לקבל כעול, להתכחש לו או לקבל אותו בשמחה ואהבה. או כפי שניסחו זאת חז"ל בצורה המדוייקת והמופלאה שמאפיינת אותם: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".



להיות עם סגולה זה עניין מחייב. לא דבר מאד מפתה בעולם ששם לעצמו את הסיסמא "הכל מותר" ו"איש(!) באמונתו יחיה". כמה קשה לגדור גדרים, להאמין בדברים שעל פניהם עומדים בניגוד לשכל הישר, להיות "תמים עם ה' אלקיך"...



מנגד, האם יש סיפוק גדול יותר מאשר עשיית רצונו באהבה?

קצת על עצמי ועל הבלוג



קוראים לי רני,

אני עוסק מזה כשלוש עשרה שנה בתחומי הרפואה המשלימה.

לאחר מסע ארוך בתורות מיסטיות מזרמים שונים בדתות שונות (בעיקר מזרח), התחלתי תהליך תשובה לפני כשנה וחצי יחד עם אשתי וילדי. את התהליך אנחנו עוברים בסיועו של רבנו נחמן מברסלב. המטרה בבלוג היא לשתף בתהליכים שעוברים עלי, לפרסם הגיגים ובעיקר לחזק את העם הקדוש שלנו. אשמח כמובן לתגובות, הערות והארות...



מכיוון שאני הולך בדרך שהתווה רבנו, תהיה פה בעזרת השם התיחסות לנושאים שונים הנוגעים לתורות המתוקות מדבש של רבנו. חיים מתוך שמחה, התבודדות, ציטוטים מספרי רבי נחמן ועוד כהנה דברי חיזוק ועידוד.



השאיפה היא להשתדל ככל האפשר להשתמש בבלוג בלשון נקיה לכן אני מבקש שגם בתגובות תנסו לכתוב באיפוק גם אם דברים שיכתבו לו ימצאו חן בעיניכם. בסופו של דבר, הכוונה היא באמת להגדיל את את האור ולהעצים אהבת ישראל.

בברכת קריאה מהנה ופוריה.